| ראש הניקרה-אשקלון 196 ק"מ ריצה לאורך חופי ישראל
לאחר מרוץ מהר לעמק (ריצת שליחים בטבע, 210 ק"מ), חשבתי על רעיון לשלב שני תחומים שיקרים לליבי. ריצה וטבע. החלטתי לרוץ לאורך כל חופי הארץ מהצפון לדרום ולשלב באותו זמן לימוד וידיעת הארץ.דבר ראשון, חילקתי את המסלול ל- 8 קטעים, שאורכם בין 20-25 ק"מ, החלטתי לרוץ כל קטע פעם בשבוע, כחלק מהאימונים השבועיים שלי. עשיתי את החלוקה לפי תחנות הרכבת, כך שיהיה לי תמיד אמצעי תחבורה הלוך ושוב.לפני כל קטע, למדתי על המסלול מבחינת היסטוריה, אקולוגית וסביבתית.התחלתי מראש הניקרה. נסיעה ברכבת ומונית הביאה אותי לראש הצוק לתצפית מדהימה על חופי ראש הניקרה.ירידה קלה עד חוף הים. המטרה שלי היתה לרוץ על חוף הים, מהר מאוד הגעתי למסקנה שאי-אפשר לרוץ על החוף. החוף מורכב מסלעים ומאבנים קטנות והרגליים שקעו בהם. מסלול ריצה מסודר לאורך החופים, איפשר לי לעבור בשמורת ראש הניקרה, בחופי אכזיב ובחוף בצת. כל מקום והיופי שלו. הפסקה קטנה לביקור אצל "אלי אביבי" (מדינת אכזיב) לשמיעת כמה סיפורים. נהריה, העיר הצפונית שלנו, קטנה, יפה, הכל נראה לי מתנהל באיטיות, חופים וטיילת מקסימים, דייגים מאד נחמדים. כיף היה לרוץ עד עכו, לבקר במוזיאון אסירי המחתרות ולעבור בסימטאות העיר העתיקה. מעכו עד קרית ים, החופים היו מלוכלכים. יש אזור שלא ניתן להיכנס לתוכו אבל ב-5 בבוקר לקחתי סיכון ועברתי את הגדר. מפני שזה אזור אסור לציבור, צבי ים מצאו להם שם מקום אידיאלי לבוא ולהטיל. מדי שנה, הם מגיעים לאותו מקום ודואגים לדור ההמשך.לא היתה לי ברירה אלה לעקוף את נמל חיפה ולהגיע לאחת השכונות היפות לאורך המסלול, בת גלים. בת גלים היא שכונה צמודה לחוף הים, בניינים בגובה 2 קומות שומרים על יופייה. חוף ים קטן, נקי ומסודר. נוער ומבוגרים נהנים מהמקום המקסים.הנה, הגעתי לחופי חיפה והכרמל. חופים יפים, נקיים, נוחים לריצה. טיילת כמו בחוץ לארץ, המון אנשים עוסקים בספורט. ממש כיף היה לרוץ עד עתלית. עקפתי את עתלית, והגעתי לאחד החופים ושמורות טבע היפים במסלול. חוף ושמורת החוף דור-הבונים.פריחה מדהימה , בעלי חיים ודייגים שבטח קמו מוקדם בבוקר כמוני. מפרצים שבתוכם רצועת חוף קטן, משפחות מקימות אוהלים ונשארות שם ימים שלמים רחוק מהרעש של העיר. הורדתי קצת את הקצב של הריצה, כי זה היה מסוכן , ניתן ליפול על הסלעים, אבל בעיקר רציתי ליהנות כמה שיותר מיופי המקומות. באמצע הריצה, ניצב מולי סרטן גדול מימדים , וכנראה הוא הסתכל ישיר לדמות הגדולה שמולו. זזתי שמאלה, הוא זז שמאלה, זזתי ימינה, הוא זז ימינה. הרגשתי שהוא מוכן לקרב. אני לא הייתי מוכן, אז הלכתי כמה צעדים אחורה, קפצתי על סלעים ועקפתי אותו. אני לא חוקר התנהגות של סרטנים אבל אני מניח שהיתה לו סיבה טובה לחסום את המעבר.פגשתי צוללנים, אנשי קיאקים שחזרו מהים. הם השכימו מוקדם בבוקר ואחרי שיחה קצרה התחילו להעמיס את הקייקים למכוניות. מאד נחמד לפגוש אנשים לאורך המסלול שהמכנה המשותף הוא טבע וספורט.כך, מפרץ אחרי מפרץ , אחד יותר יפה מהשני, הגעתי לכפר הדייגים ג'סר א-זרקה. הדייגים היו עסוקים בקיפול רשתות ובמיון דגים. סירות אחדות מפוזרות בים, כל אחת בצבע שונה. הם מורכבים ממנועים פשוטים ואיתם הדייגים יוציאם לעומק הים מדי בוקר. איזה אומץ!!אחרי עקיפת "אתר קיסריה", החופים מאד יפים, נקיים ונוחים לריצות. עברתי את נחל חדרה המזוהם, נכנסתי מעבר לגדר של בית הספר מבואות ים, מקום נחמד, המדריכים היו עסוקים בממלכתם.הגעתי לחוף בית ינאי, גן עדן קטן במישור החוף, זה בטח תענוג לגור כל כך קרוב לים.חופי נתניה יפים ומסודרים. אפשר היה לזהות שם את האופנה של בגדי הים של אירופה 2010.התחלתי לשמוע צרפתית, נהניתי לשמוע ולהבין את התיירים, הם באו כדי ליהנות וכנראה הם יודעים לעשות את זה. הנה חוף לציבור הדתי, שעות נפרדות, בטעות נכנסתי בשעת נשים ומיד גורשתי על יד הסדרן. בחוף הטיילת, עומדת מעלית לרשות המתרחצים ולוקחת אותם לראש הצוק.בין מכון וינגייט לחוף אפולוניה צוקים גבוהים וזה הזכיר לי את האימונים שעברתי באותם מקומות בשירות הצבאי. כדי לעבור לחוף סידני עלי, מצאתי את עצמי מדלג על הסלעים כמו נער בן 15 ואחרי 200 מטר הגעתי ל"בית" מאוד יפה, ממש על חוף הים, מערות בנויות בתוך הצוק ומשמשות כנראה ללינה. התברר לי שהמקום נבנה על ידי אדם המשוגע לטבע. היה אפשר להנות מהשלווה, השקט, והיופי של פעם.חליפות צלילה שחורות יוצאות מן המים, הצוללנים מאד אוהבים את המקום. בהמשך, חופי הרצליה המשתלבים עם המלונות, מרינה מאד יפה, עמוסה באנשים היושבים בבתי קפה וכמה נחמד לאכול ארוחת בוקר במקום. חוף הצוק, חוף תל ברוך, שמות מוכרים, חופים יפים, נוף משגע. עברתי את הגשר החדש שמחבר את נמל תל אביב. נמל תל אביב והטיילת מוכרים לכל הרצים במרכז. ניתן לרוץ לאורך הטיילת עד יפו. מאד נחמד לרוץ במקום מוכר, פגשתי חברים תוך כדי ריצה, סיפרתי על המסלול, וקבלתי עידודים וחיוכים להמשך הדרך. עליתי ליפו העתיקה, תצפית מדהימה על חופי תל אביב , עברתי את הפארק החדש שבין יפו לבת ים, מאד מרשים מה שהעירייה הספיקה לעשות מהמקום הזה. לפני חמש שנים, זה היה מקום מפגש של נרקומנים ועבריינים. כיף היה לרוץ בפארק, דייגים רבים כבר תפסו מקומות ומחכים לשלל מהים.בת ים, חופי הים נכבשו על ידי גיל הזהב. התעמלות קבוצתית על חופי הים ובתוך הים לאורך כל החופים. חופים מאד נקיים, סדרנים כל כמה מאות מטר, דומה מאד לחופי הריביירה בצרפת. חופים מאוד נוחים לריצה.הגעתי לחוף ראשון לציון, גדר ניצבת מולי, אין מעבר לציבור. גדר רצינית שבה תלויים הרבה שלטי אזהרה ולא מתירים לי להמשיך. דילגתי לחוף פלמחים, עוד גן עדן במרכז הארץ. התחלתי את הריצה לכיוון צפון ופגשתי שוב את הגדר המקושטת. הסתובבתי בחזרה ורצתי לכיוון תל יבנה-ים. מלמעלה, תצפית על חופי אשדוד שמגיעים עד הנמל. חופים קשים לריצה אבל יפים, פגשתי רק אנשים בודדים לאורכם ודייגים. בחופי אשדוד, התחלתי שוב לשמוע שפה שמוכרת לי, התחלתי את המסלול אחר הצהריים. ההבדל בין בוקר ואחר צהריים, הוא בכמות האנשים הנמצאים על החוף. חוף לידו, מסודר, נקי, מתקני ספורט, שולחנות לפיקניק ומנגל. כיף לרוץ כאשר יש ציבור. הגעתי למרינה, יופי של מקום. מאות חרדיות, מבוגרות וילדות עמדו בתור כדי לשוט על אוניה שתיקח אותם לסיבוב בים. מוזר, אני חושב לעצמי, איפה הגברים?אני עובר את המרינה ומגיע להמשך החוף. לא היה ברור לי מה אני רואה. חוף מיוחד לחרדים, אלפי ילדים ומבוגרים נהנים על החוף ובמים. לא יאומן, על כל מטר הסתופפו בערך עשר נפשות. לא חשבתי פעמיים, החלטתי לעבור ביניהם. המעבר היה יותר מסובך מלעבור בין אלפי רצים במרתון פריז, אבל היה כיף גדול לראות אותם נהנים במים ובחוף הים. צילום מהיר והמשכתי לחופים אחרים. עד חוף ניצנים, חופים מאד נוחים לריצה, בפעם הראשונה במסלול, קניתי ארטיק קרח ונהניתי ממנו בזמן הריצה. מחוף ניצנים עד חופי אשקלון, החופים היו כמעט ריקים, דייגים בודדים לאורכם. פחות נוחים לריצה אבל זכיתי לראות את שקיעת השמש, נופים מדהימים, חוויה לעיניים וזה נמשך כמעט 45 דקות. לאשקלון הגעתי כבר בחושך. ריצה דרך הטיילת המדהימה, ספסלים מיוחדים לשכיבה וישיבה מול הים, ותצפיות לרשות המטיילים. המרינה עמוסה באנשים שיושבים במסעדות.הנה הגיע רגע הסיום, שמח על החוויה, קצת עצוב שזה נגמר: 196 ק"מ ריצה לאורך חופי הים. הכרתי מקומות חדשים, זכיתי בנופים ותצפיות מדהימות ופגשתי אנשים נפלאים. כל רגע ורגע היה מיוחד. אני חושב כבר לעשות את המסלול בעתיד עוד פעם בעונה אחרת
|
