| יש לפעמיים אתגרים מיוחדים שמתרוצצים בראשי והיה שווה כל דקה של תכנון כדי להפוך אותם לחוויות בלי נשכחות.
לפני שנה, ארגנתי אולטרה מרתון מהנחלים של גליל העליון לקופות התחתון התחתון של החרמון, 44 ק"מ, הייתה חוויה נפלא אבל בתוכי הייתה חסרה את הנגיעה בפסגת החרמון, לכן לאחר הרבה תכנונים מלווים אותי קבוצה קטנה ואיכותית של אלופים בכיבוש הפסגה, אירק, דורון, אופיר, רון וזוריק.
הגעה לאתר החרמון מותרת רק משעה 8 בבוקר מסיבות ביטחוניות. הקיץ והחום כבר כאן והיה נראה לי קצת טירוף להתחיל את הריצה בשעה כזאת לכן בעזרת חברים טובים של יחידות חילוץ מגילות וגולן, הצבא נתן לנו אישור מיוחד להיכנס ושער הכניסה נפתח רק לקבוצה המצומצמת שלנו ב- 6 בבוקר, איזה כיף. אנחנו פה לבד עם החרמון, שקט מוחלט מזג אוויר מצוין, אידאלי לריצה, הפסגת מתרוממת לפנינו, קדימה יצאנו למסלול.
ככל שעולים הריצה משולבת בהליכה, מגלים נופי עצורי נשימה, ברכת מן, נווה אטייב, מג'דל שמס, קלעת נמרות, הגולן הסורי הרכבל שעובר מעל ראשנו, נופים שנזכור הרבה זמן . נדרשים לנו מאמצים לא רגילים,
דורן, אריק ורון קדימה כמו איילים ,אופיר, זוריק ואני מנסים לעמוד בקצב, כל צעד מקרב אותנו להיות שותף למושג כל כך צודק של החרמון "העיניים של המדינה".
דורון לוקח אותנו מחוץ למסלול המתוכנן, זה מקצר בעשרות מטרים אבל אין מתנות חינם, ונדמה לי שאנחנו שומעים את החרמון לוחש לנו בעדינות, אין דרך קיצור, תשלמו בעלייה עוד יותר תלולה, אבל אנחנו ומוכנים להתמודד עם כל אתגר נוסף עם חיוכים ענקים.
מגיעים לפסגה, רגעיים של אושר, כבשנו את החרמון. הפסקה קצרה כדי ליהנות מכל היופי מסביבנו וזה הזמן לצילום קבוצתי. הירידה לקופות החרמון כיפית על שביל רחב וזאת הזדמנות להגביר את הקצב לשמחת זוריק, דורון ורון שטסים ללא הפסקה.
צילום מסורתי ליד הבובה ורצים דרך הכביש עד לקופות התחתון, אין רכבים כי השער כניסה נפתח למבקרים רק בשעה 8:00 ,לכן אנחנו יכולים להמשיך לטוס ללא סכנה. המשך המסלול, ירידה לנווה אטייב בשטח, המסלול מסומן אדום מביא אותנו לברכת מן, אפה עדר פרות מסתכלים עלינו בסקרנות. לא קל לרוץ בירידה, שרירי הארבע ראשי עובדים חזק, חלק מהשביל שהיה פעם דרדרת חודש לאספלט אבל לשמחתי מתחברים די מהר למסלול הטבעי שהכרתי לפני שנה. מבצר קלט נמרוד שהייה נראה כל כך קטן מפסגת החרמון, מתרומם לפנינו בעוצמתו וביופיו ורעיונות עוברים בראשי על מסלול עתידי.
עוברים את בית הקברות של נווה אטייב, שער מספר 4 , המכונית מחכה לנו, סיום של הקטע הראשון , 15 ק"מ של חוויות לקבוצה וסגירת מעגל בשבילי ודורון.
נסיעה לשדה נחמיה להתחלה הקטע השני, קייטנה מסביב הנחלים שניר ודן,10 ק"מ. חנן מצטרך לקבוצה, החום גם היגיע, 34 מעלות, מתחילים לרוץ לאורך נחל שניר המוצל, הרבה פינות קסומות שמאפשרות לנו קפיצות למים כל 500 מטר, הליכות ושחייה של כמה מאות מטרים בתוך הנחל, לא ממהרים לשום מקום, בירות קרות נשלפות מהתיקים בכל עצירה, אני חושב ששלמה המלך לא זכה בתענוג כזה. למרות שאני מכיר היטיב את המסלול, חנן מגלה פינות חדשות ומזמין אותנו להיכנס למים, כל כניסה לנחל מבוררת וזה מאפשרות לנו לקרר את הגוף. טבילה אחרון בנחל ליד שאר הישוב, מפלים קטנים, מים קרים מאוד, כיף גדול. מגיעים למכוניות, סיום קייטנה, 10 ק"מ, 3 שעות שיא חדש לקבוצה.
פריסה סיום, קבוצה קטנה אבל השולחנות עמוסות אוכל טעים, נזכרים בחוויות של הבוקר, כיבוש החרמון, ירידה לנווה אטייב ובקייטנה מסביב הנחלים, 25 ק"מ.
תודה שבאתם לרוץ איתי, כבשנו את החרמון ביחד וזה רק שלנו, הכול בזכותכם
|
