| אני מתוודה, זה כבר הפך לחלק מחיים שלי, מחשבה פתאומית הופכת לרעיון קצת מטורפת והנה אני יושב שעות לתכנון והגשמה של מסלול קשוח, לונה פארק של עליות וירידות שחוצה מדבר יהודה עם נופים עצורי נשימה.
בבוקר קריר, מגיעים 21 חברים , יקיר, חנן, גיא, אריק, יורם, יעל, מלי גיל , שגי, אבי, אריאל, ישי, דורון, צביקה, ישוע, מיכאל, שמואל, אווי ,אורי, פרדי ואבי.
בחניון נחל אוג, פוגשים את צדוק, מלווה ונהג הג'יפ שכבר הפך לחבר בקבוצה ומכיר כמעט את כולנו. מעמיסים את הרכב בדברים טעימים, אני שומע ברקע, למה כל כך הרבה אוכל, באנו לרוץ או לאכול, אני באופן אישי, מתכנן לרוץ וגם לאכול , בליבי אני מחייך כי אני יודע שבסוף הריצה לא יישאר כמעט כלום, החבר'ה לא מודעים לכמה אנרגיות יצטרכו כדי לסיים אתגר של 35 – 40 ק"מ.
משארים רכבים להקפצה בחניון ונסיעה של חצי שעה מביא אותנו למצוקי דרגות לתחילת המסלול.
הדרכה קצרה, מחלקים תפקידים לפי מכשירי קשר, יקיר קדימה עם המהירים, אני באמצע , אורי מאסף וצדוק ייסע בין החבורה לאורך כל המסלול, כך שזה יאפשר לכל אחד לשתות ומיד להמשיך לרוץ ולשמור על קצב ריצה.
שביל מסומן אדום, שביל ג'יפים מוביל אותנו וכבר מתחילים להרגיש את הלונה פארק. לאחר 6 ק"מ, שביל בסימון כחול לוקח אותנו לתצפית ולנופים ים המלח, זה הזמן לתדלוק ראשון, כיף שיש ג'יפ, לא צריך לרוץ עם משקל ותיק גב, זה קצת מוזר לכמה חבר'ה לרוץ חופשי ולהיפרד מהתיקים אבל בהמשך המסלול הם מאמיצים את הרעיון בשמחה.
סינגל מאוד נחמד מזכה את הקבוצה בנוף מדהים על מפל תמרים ומחזיר אותנו ללונה פארק. הגדרתי מהתחלה שהקצב ריצה תהיה יותר מהירה מהרגיל ולשמחתי כולם עומדים בו ואנחנו זורמים לפי התכנון. קדימה דוהרים, יקיר, נועם, גיא, אריק, יורם, המלכות יעל ומלי שכנראה מקבלות אדרנלין לאחר כל עליות ,החבורה האמצעית בהמלצה של גיל שומרים על קצב ודופק , שגי, אבי, אריאל, ישי, דורון שרק סיים בהישג נפלא מרתון טבריה , צביקה, ישוע, מיכאל, שמואל בן 72 שרץ כמו איילה, המלכה אווי עם חיוך לאורך כל המסלול, והמאספים אורי, פרדי ואבי נותנים עבודה מדהימה.
המזג אוויר מושלם, חיוכים בדיחות לאורך כל המסלול, קבוצה מדהימה.
פנייה בסימון ירוק מוביל אותנו למצפה נחליאל לנופים מדהימים ולאחר 22 ק"מ, של מאמץ לא קטן, מצפה ראש צוקים מזכה אותנו עוד פעם במתנה שהטבע יצר. אפשר לזהות בריכות , בולדרים ושמורת עינות צוקים, (עין פשחה),כל צילום הופך לגלויה. זה הזמן לפריסה קטנה, כמה מוזר, אין תלונות,כולם עסוקים להכין כריכים, לאכול עוגיות ,לשתות קולה, מים ובירות, הארגזים מתרוקנים בשמחה.
נשאר לנו עוד 13 ק"מ שבהם 8 ק"מ של לונה פארק והפחמימות שהעמסנו כרגע באים מיד ליד ביטוי, הגוף התחזק, עוברים את העליות עם חיוכים, לפעמים בהליכה אבל מה זה משנה, הנופים שמסבבינו משדרים לנו לא למהר אלה ליהנות מכל רגע, לא יודע מתי נרוץ עוד פעם במסלול למרות שתוך הריצה בניתי כבר מסלול עתידי יותר קצר באורך 21 ק"מ שיתאים לעוד הרבה חברים, אולי באביב הקרוב בשיא הפריחה המדברית.
ירידה של 3 ק"מ מאפשרת לנו לזהות קיבוץ אלמוג, יריחו וצפון מדבר יהודה, פשוט תענוג לעניים. חצייה נחל אוג ועלייה תלולה אבל קצרה מחזירה אותנו למכוניות.
חנן סידר לנו מקום לפריסה בקיבוץ אלמוג ולמרות שרוקנו את כל המוצרים של הג'יפ, נשלפים עוד דברים טעימים מהמכוניות, כיף לשבת ביחד ולסכם את החוויות שעברנו . מחשבה קטנה הובילה 21 חברים למסלול קשוח, לונה פארק טבעי עם נופים מדהימים. בטוח שנזכור אותו רק לטובה. קבוצה של אלופים, בזכותכם הרעיונות שלי יכולות להתממש. משבוע לשבוע , אתם באים וסומכים עלי בעניים עצומות, לא מובן לי אבל זה גורם לי אושר גדול ואני מקווה שגם לכם, אוהב אתכם
|
