מוטי שאל אותי, "איך אני מוצא את המסלולים", התשובה מאוד פשוטה, על כל תכנון, אני יושב מול המפה, בודק מסלולים קיימים, מוודה שהם מתאימים לריצות שטח, משפר אותם, לומד על המקומות שבסביבתם, כל מסלול דורש שעות של הכנה אבל אין מחיר לביצוע המסלולים בשטח והסיפוק של חיוכים והנאה של החברים שמשתתפים בהם ממלאים את לבי.
הריצה טיול השבוע, מובילה אותנו מסביב מקורות מים בעמק המעניות, מסלול חובה באמצע הקיץ, ובטוח יכנס לאחד המסלולים המסורתי של הקבוצה. ריצה טיול שהפך לפי המשתתפים בה לקייטנה של אהרון. אין יותר משמח אותי מזה.
6 בבוקר, דן, שחר, אייל, בדי, מוטי, אורי, דנה, דרורית, אווי, מלי, אבי, דורון, אופיר, עמית, מושון, אלעד, אדר, צביקה, גיא, חזקי, 20 הברים נפלאים מתייצבים בחניון בבריכת הקיבוצים. משאירים רכבים ונוסעים לקיבוץ טירת צבי להתחלה המסלול.
כאשר כתבתי לשפר את המסלול, התכוונתי לזה, בהתחלת המסלול, אפשרות לרוץ על שביל אופניים מוכר, כולו אספלט לאורך 7 ק"מ או לתכנן מסלול חדש דרך השטח, כמובן שאני בחרתי באפשרות השני ולאחר 2 ק"מ , אנחנו מגיעים למעיין "עין נזם", שגם בני המקום לא כל כך מכירים, בריכה גדלה מוקפת בקנה במבוק, מקום פראי וקסום , תוך שניות ספורות, רוב החבר'ה במים, כמה נעים וכיף. אני כבר שומע "למה להמשיך במסלול, בו נשאר פה כל היום", אני מסכים אבל תכננתי עוד הפתעות היום. לאחר כמה דקות ארוכות של שמחה בתור המים , המסלול מוביל אותנו ליד בית קברות של שדה אליהו, שם קבעתי עם חזקי שיחכה לנו עם הרכב ליווי מלא אוכל ושתייה. לידנו, אני מזהה גבעה ואני מחליט שנעלה לתצפית והדרכה על האזור. הנוף מדהים, מזהים את הר הגלבוע שבפסגתו הטורבינות רוח רוקדות במרץ רב, יישובי העמק ,בריכות דגים ושדות חקלאים פרוסים לפנינו, ארץ ישראל היפה. עברנו כבר 10 ק"מ ואנחנו מגעים לקיבוץ עין הנצי"ב, צילום קבוצתי ברפת, ונכנסים למעיים "עין יהודה" שנמצא בתוך הקיבוץ. בריכה יפה עם מקפצה, דן, גיא וחזקי מדגמנים לנו איך קופצים ראש, כולנו במים, הבירות נפתחות, רגעים של כיף, מקום גן עדן. ביציאה מהמים, אבטיח קרה מחכה לנו , ואנחנו רק בחצי הדרך. הקטע הבא, לוקח אותנו במישור בין השדות של העמק, מדי פעם רוח נעים מפנק אותנו אבל נמצאים באחד האזורים הכי חם בארץ ופתאום במהלך 10 דקות החום עולה
ל39 מעלות. לא יודע אם זה מזל או תכנון טוב, הרכב ליווי מחכה לנו ליד בריכות דגים והבקבוקים הקרים נפתחים ללא היסוסים. לאחר כמה דקות של התאוששות ורעננות, מרגישים שהרוח הנעים חזר ומחליטים להמשיך לכיוון עוד מעיינות.
קצב הריצה מתבצע, לפי כללים הקבוצה, לא ממהרים לשום מקום ונהנים מכל רגע. דורון, דן, אופיר, עמית, שחר ואני קדימה ומדי פעם מחכים לאחרים שעסוקים בצילומים ובסיפורים.
כבוד גדול היום לארח את מוטי ואורי שהיו בין המשתתפים של ריצה שביל ישראל לפני כמה חודשים, ריצה רצופה של 21 יום, בחורים מקסימים וכיף לשמוע מהם כמה חווית. הטריאתלוניסטים, אלעד ודרורית התפנו לרגע מהתוכניות אימונים ובאו לשמוח אתנו,כיף דגול, אדר שבכל ריצה איתי שוברת שיא במרחקים, גם הפעם היא תגיע למרחק לא מוכר לה, אלופה.גיא, דנה, אווי, אייל, צביקה, אבי, מלי, מושון ובדי כבר מזמן אבני ייסוד של הקבוצה, וכל ריצה במחיצתם הופך לחוויה בלתי רגילה, תותחים. פנינו לעין מודע , המסלול מוביל אותנו בין בריכות דגים ועצי תמרים ענקים שמזכים אותנו בנופים מקסימים ובפינות יפהפיות. רק לפני שבוע היינו בהרי ירושלים בלילה, איזה שינוי, איזה תענוג , רק לצאת לשבילים וליהנות. המעיין הבא, אין מודע, מתקבל בשמחה, בריכה ענקית, מסביבה שולחנות, ובן רגע כולנו בתוך המים עם בירות. כיף של רגעים, לא מפסיקים לצחוק וליהנות, קייטנה מוצלחת. בסביבות 11:00 , אני שומע חבריה שמדברים על הפריסה הסיום, החבר'ה רעבים, האם הולך להיות לי מרד בתור הקבוצה, זאת השאלה?
אני לוקח את זה בחשבון, לכן מבצעים ביקור קצר בעין שוקק, מקום מקסים שכוללת 2 בריכות ובן רגע להפתעה מתוכננת, חזקי מצטרף, רכוב על האופניים עם ארגז מלא בירות ושתייה קרה, נוצלתי לכמה רגעים. עוד ק"מ וטבילה חובה בעין מגדל, מים צלולים מאוד, המעיין מספק את המים לנחל הקיבוצים, כיף של טבילה קבוצתית אחרון, המצלמות נשלפות והפריסה מתקרבת. לאחר כמה מאות מטרים המסלול מסתיים בחניון נחל הקיבוצים לפריסת סיום חגיגית. הלקח לפעם הבא, חוץ מהמסלול המדהים שאין לשנות אותו, הכותרת של ריצה טיול צריכה להשתנות לקייטנה של אהרון ואז לתכנן יותר אוכל מוצק כמו כריכים מוכנים לאורך המסלול.
כיף של מסלול,26 ק"מ, מלא מים, חוויה אדירה ביום שישי, תודה לדן, שחר, אייל, בדי, מוטי, אורי, דנה, דרורית, אווי, מלי, אבי, דורון, אופיר, עמית, מושון, אלעד, אדר, צביקה, גיא, חזקי שבאתם לרוץ איתי, תמיד כיף לרוץ אתכם
|