| יש כמה דרכים לכבוש את החרמון, הפעם בניתי מסלול כיפי מסביב הנחלים של גליל העליון ואתגרי בעליה עד לפסגת החרמון. 22 חבר'ה נענו לאתגר. נפגשים בערב ב"דרך הנחל" שבקיבוץ דפנה, לארוחה משותפת, נוכחים: מרדכי, מיכאל, גיא, דנה, דורון, צפריר, אבי איתן, שלי, אבי טנה ועופר. תפריט משובח וקינוחים ליד מדורה, אמיר ויעל מצטרפים יותר מאוחר. 2:00 בבוקר, אני כבר על הרגליים ומתחיל לסדר את המכונית ליווי שתהפוך לחנות ניידת לאורך המסלול.
למרות שהתרנגולים של האזור לא הפעילו שעון מעורר, ב- 3:00 בבוקר החבר'ה מתחילים להתעורר ומקבלים בשמחה את דותן, שחר, אוי, כנרת, מושון, רווית, מירי, אורנה וגל שבאים מהמרכז.
כל הנבחרת דרוכה ליציאה, אני מכיר היטב את החלק הראשון של המסלול, בחלק השני, נגלה שבילים ביחד. בחושף ובאור הפנסים, מקיפים את הגדר של הקיבוץ ונכנסים לשביל בין מטה אבוקדו, שומעים כבר זרימה של מים חזקים, מרגש מאוד. לאחר כמה מאות מטרים, עצירה ליד נחל דן להדרכה קצרה. אורכו 65 ק"מ ,הוא מתחיל בלבנון ורק חלק קטן ממנו עובר בארצנו. עצירה נוספת מתחייבת ליד "הלגונה הכחולה", מקום מקסים שבו אפשר לגלוש כמה עשרות מטרים בעזרת הזרימה. כל השנה המים של הדן קפואים וטוב לבוא בימים החמים. המשך המסלול מוביל אותנו ליד שמורת דן ותוך כמה ק"מ לתחנה דלק הגושרים שבה מחכה לנו החנות הניידת. כיף לרוץ עם מינימום משקל על הגב. אנחנו מתחברים לטיילת של נחל שניר ורצים לאורכה, הזריחה מתחילה, מקפידים לבקר בפינות יפות לאורך הנחל, מצטלמים, צוחקים ושמחים, ריצה לפי כללי ריצה-הטיול , לא ממהרים לשום מקום.
החנות הניידת מחכה לנו בשדה נחמיה, יש בה מעל 100 ליטר מים, תמרים, עוגיות, בירות, קולה, ביגלה והרשימה עוד ארוכה.
כמה ימים לפני הריצה, הכנתי רשימת של המוצרים וביקשתי מהחבר'ה לבחור משהו קטן , תוך שעתיים נבחרו כל
המוצרים, בסוף יצא חנות מפוצצת עד אפס מקום.
מושון דאג לצרף לחנות ערכת החייה, בלון חמצן, תיק עזרה ראשונה ואינפוזיות למקראי חירום, איש יקר וצנוע עם לב זהב וברור לכולם שהוא אחד מעמודי תווך של הקבוצה.
בשדה נחמיה, משנים כיוון ופונים לעבר מטרתנו "הר החרמון", אנחנו רצים לאורך נחל חרמון, ידוע יותר בשם הבניאס , לפי דעתי, הקטע הכי יפה של הנחלים, מגלים פינות קסומות לאורכו, צמחיה עשירה, מפל מדהים, מזג אוויר מושלם, כיף לנו. בנבי יהודה, אתר קדוש לדרוזי, החנות שוב נפתחת לשמחת החבורה, אני מבקש מכל אחד לקחת ליטר וחצי מים, העליות מתחילות ונתחיל עוד כמה רגעים להרגיש אותם. למרות שיש לי מכשיר ניווט, אני שמח שדותן ושחר הקפידו להוריד את המסלול על השעונים, זה יעזור להמשך המסלול, כך שהרצים המחירים יוכלו להתקדם איתם. שחר ודותן חדשים אצלנו אבל ותיקים בתחום הריצה, הם הקימו קבוצה חברתי למען הקהילה
" רצי אם המושבות" שכוללת מעל 250 רצים, כבוד גדול לארח אותם, בחורים מקסימים עם חיוך לאורך כל המסלול. הגולן ההררי מקבל אותנו ,מתחילים לעלות בגובה , השטח משתנה, הנוף מקסים ,אנחנו רצים על דרך רומית שבנוי מאבני בזלת, לא קל ולאחר כמה ק"מ אנחנו שמחים לעשות עצירה במצפה גולני. זה ביקור ראשונה של רוב החבורה, תצפית מדהימה על גליל העליון, אנחנו מזהים כל ישוב ומקבלים הסברים על הקרבות שהתחרשו באזור בעזרת עמדת רמקולים אוטומטים, מושון מוסיף סיפור אישי, פשוט מרתק. בעין פיט, מתחייבת כניסה למים הקרים,אני, דנה ועופר לא מהססים, אני מסביר לחבר'ה שלפי הניסיון שלי , אחרי 5 דקות נהיה יבשים, צדקתי.
בשביל עיזים עם נוף מקסים על מטעים ופרדסים מסודרים לפי המסורת הדרוזי, אנחנו מגיעים לגשר ידידות בעין קיניה, החנות הניידת נפתחת שוב ומעברו כבר מזהים שהישוב בנוי על עלייה מתמשכת וארוכה מאוד , אין ברירה זה חלק מהמסלול, לא נורא נעמיס פחמימות וננצח אותה. בפסגת הכפר , אנחנו מגלים תצפית מרחיבה על האזור, המאמץ היה שווה. ירידה נחמדה מביאה אותנו לעוד העלייה בנווה אטיב, תחנה אחרונה לפני הכיבוש החרמון. עברנו כבר 37 ק"מ, בחישוב קטן עוד 7 ק"מ לפסגת החרמון, זו המטרה 44 ק"מ. השעה 11:30 , מתחיל להיות חם, לא שרב, מזג אוויר שאפר להסתדר אתו. מוצרי החנות פרוסים על הדשא, יש עוד הרבה אוכל ושתייה, אני מנחה לכולם לאכול טוב, למלא את הגוף בנוזלים ולקחת לפחות ליטר וחצי מים לדרך. עוד 7 ק"מ עם 625 טיפוס מצטבר, אך אחד מאתנו לא יודע מה מחכה לנו חוץ מכנרת. אני מזהה אצל החברים נחישות לכבוש את החרמון, אני בטוח ששום דבר יעצור אותם, אלופים!! יומיים לפני היציאה למסלול, קיבלתי אישור מהצבא לרוץ במסלול אדום שנקרא שביל 5 וגם הבטחה מתושב המקום שהשער יהיה פתוח, השער סגור אבל לאחר כמה דקות בעזרה שיחה פלאפון עם תושב אחר, אנחנו מתחברים לשביל האדום דרך שער 4 . ירידה נחמדה של עשרות מטרים עד בית הקברות ומיד מגלים מה שכנרת יודעת ושמרה בסוד, עלייה של 7 ק"מ, תלולה ללא הפסקה, ללא רחמים ,בכל ק"מ שעוברים היא הופכת להיות עוד יותר תלולה . אורנה, דורון, שחר, דותן, גל וגיא מתחילים לרוץ, רוח קרב תופס אותם, מבחינתי ורוב השאר החבורה, החלטה מתקבלת מיד, עלייה בריצה-הליכה עם כמה שיותר הליכה.
למרות הקושי, למרות החום, כל אחד מרוכז במטרה, מעודדים אחד את השני במילה טובה, בחיוך, בלקיחת יד, נותנים עבודה של צוות מדהימה, תותחים. אני מניח שלחלק מהמשתתפים , זה פעם הראשונה שמגיעים למאמצים כאלה והתמודדויות הם רבות לאורך העלייה וכולם יודעים שהחרמון לא נותן שיכבשו אותו בקלות. נגמרה העלייה, המהירים כבר פתחו את החנות, הבירות הקרות נשלפות בשמחה, לנו חסר עוד 2 ק"מ , נמצאים ליד בירכת מן, הר החרמון מגיש לי חשבונית ושולח לי מסר, הבאת 22 חברים, כבשתם אותי, עכשיו הגיע שעת התשלום ופתאום אני מרגיש התכווצויות שרירים חזקים ברגליים, מקבל טיפול מהיר בעזרת מירי, אני זוכה ממושון לחיבוק גדול , המלך של הקבוצה שומר עלי שלא אפול על אבנים, אמיר תורם לי את המקלות, עופר מגיש לי כדורי מלח , אוי, רווית יעל, דנה ואבי שומרים עלי בקפדנות, כיף גדול, הרגשה של מפונק, חברים לחיים. דורון חוזר עלינו ומבשר שנשאר לנו רק 300 מטר עד הסיום. כמו ילדים קטנים, אנחנו מתחילים לשיר משמחה, כבשנו את החרמון, אולטרה מרתון 44 ק"מ,9 שעות על הרגליים , 8 נסיכות, 14 מלכים, ההישג שלנו, עשינו את זה, אף אחד יוכל לקחת את זה מאתנו. חלמנו על הרגע הזה כבר זמן רב, שמחה, גאווה, חווית חושים במסלול מדהים, נשאר לנו רק לעלות להסעה ולהצטלם על יד הבובה למזכרת, קבוצה של תותחים. חזרה לדפנה למקלחות, אבטיח מחכה לנו וישר הביתה להכנה שבת וחג.
כיבוש החרמון, הרפתקה שנזכור הרבה שנים, 21 חברי החליטו ביום בהיר לבוא לרוץ איתי, פשוט לא יאומן, מליאתם את לבי בהמון אהבה וחום, קבוצה מקסימה מכל הבחינות, היה שווה כל שעות ההכנה וכל צעד שעשינו ביחד, למרדכי, מיכאל, גיא, דנה, דורון, צפריר, אבי איתן, שלי, אבי טנה, עופר, דותן, שחר, אוי, כנרת, מושון, רווית, מירי, אמיר, יעל, אורנה וגל, תודה שבאתם לרוץ איתי ובזכותם זכינו להפוך לאולטרה מרתוניסטים החרמון 2016 בהובלה VipTrailsIsrael
s |
