23 חברים מתייצבים בבוקר אביבי בתחנת דלק של יקום, לאחר הדרכה קצרה, יוצאים למסלול.
כחימום בחרתי לרוץ ב-2 ק"מ הראשונים לאורך הגדר, ולא להיכנס מיד לנופים המדהימים שליד הצוקים, סבתא שלי הייתה אומרת לי לא מגישים את הקינוח לפני מנה ראשונה. חברי חדשים הצטרפו היום וכיף לשמוע כבר את הדיבורים עם הוותיקים. כניסה למסלול על שביל בס"ש אדום מוביל אותנו לקינוח, הכחול של הים בולט בנוף, הפריחה מדהימה, עליות וירידות קטנות בסיגלים מוסיפות לגוף ולנשמה חוויות של אושר. מדי פעם אני מסתכל אחורה ורואה ברקע הנוף, תור של רצים והרבה חיוכים, היום עשיתי את שלי, כיף גדול. כל אחד רץ בקצב שלו, לא ממהרים לשום מקום, נהנים מכל רגע , עוצרים לתצפוית ולתמונות. לאחר כמה ק"מ עוברים את קיבוץ געש ואני מוביל שוב את החברי לאורך הגדר עד השפיים. היום החברי זכאיים לעוד קינוח, כניסה לשמורה השרון שלאורכה כל תצפית יכולה להפוך לגלויה. עצירה קצרה לקיום המסורת של הקבוצה, עמסה עוגיות אורו, מוסיף צחוקים והבנה שבאנו לריצה טיול. יש בינינו היום, אלופי מרתונים שבדרך כלל בזמן תחרות לא ניתן להשיג אותם כי הם כל כך מרוכזים במטרה ופה הם שלווים, נהנים מכל רגע, לא ממהרים, אוכלים עוגיות בכיף, פשוט תענוג. וכך ממשיכים ליהנות עוד 6 ק"מ לאורך הצוקים ובסיומם נכנסים מכון וינג"ט לעצירה קטנה למילוי מים, עוברים על הגשר ונכנסים לשמורת אודים על שביל בס"ש שחור שמוביל אותנו במדרגות רומיות לסינגל מקסים ולאגם קטן, יופי של מקום. עוד ק"מ ומגיעים למכוניות, פריסה נהדרת וטעימה מסכמת את הבוקר הנפלה שעברנו.
מסלול לגוף ולנשמה, חברי נהדרים, תודה שבאתם לרוץ איתי, תודה על הפריסה המשובחת ותודה לכל הצלמים שלנו
|