| בוקר קסום ביותר בטוסקנה הקטנה, כן רק התחלנו וכבר זכינו לרוץ בנופים מהממים לאורך הכרמים וגם לא להגיד לאף אחד אבל גם רצנו בתוך שורות גדושות ענבים, הריח של הסוכר היה פשוט משכר. לכן לפי דעתי זה השפיע עלינו קשות, המסלול היה מוכן אבל היינו כל כך שמחים שלקחנו שבילים לא מוכרים ולא לפי התכנון.
אחרי 5 ק"מ ,רצים ,נהנים מכל רגע, לא שמנו לב שחבר שלנו ויסקי, הכלב המדהים של במועדון כבר לא אתנו.
בטוסקנה הקטנה קריאות בשם ויסקי נשמעו בכל שביל, בכל פינה, דאגה גדולה, הלך לאיבוד? חטפו אותו?
אחרי כמה דקות ארוכות, התברר שגם הוא השתכר מריח של הענבים, נכנס לשטח מגודר ולא מצא את היציאה, היינו כל כך שמחים לפגוש אותו שוב, סוף טוב של החוויה המדאיגה, הוא לא הפסיק לקפוץ עלינו מרוב שמחה. הוא היה קצת עייף כי בטח הוציא הרבה אנרגיות כדי למצאו את היציאה לכן החלטנו לקצר את המסלול. הדרך חזרה למכוניות הייתה שוב מדהים ביופיו, כרמים גדושים ענבים ליין, שדות של כרובים אדומים, שדות של חצילים, כל כך הרבה יופי אבל הדבר הכי חשוב היה ששוב היינו ביחד כמו משפחה, לא עוזבים אף אחד בשטח.
נכון, רק 8 וחצי ק"מ אבל סיימנו בחגיגה של ארוחת בוקר בטבע, עם יין ושולחן של מלכים עם דברים טעימים ביותר. הכי מבסוט היה ויסקי שקיבל כל כך הרבה פינוקים וטעימות מכל דבר, כלב מדהים, זכות להיות חבר שלו.
בוקר חוויתי ביותר, משפחה של אלופים
|
