|
תמיד קסום לשחזר את דרך הנבטים שהביאו סחורה וסוכר מיריחו לירושלים אבל היום היה קסום עוד יותר!
06:00 בבוקר, מתחילים לפני הזריחה, 20 חברים נהדרים, קריר במדבר אבל לא נורא, ריצה קלה לחימום וכבר אפשר להוריד את בגדים המיותרים. כמו שתכננתי הזריחה מגיעה בנקודה שרציתי להיות בה, פשוט זריחה מהממת כאשר ברקע הגבעות היפהפיות דומות
לנסיכות והם מאחלים לנו ברוך הבא לממלכה שלהם.
שקט, שלווה והרבה אושר זוכים ברגעים האלה.
כמובן מצטלמים ללא הפסקה, לא ממהרים לשום מקום, הטיול הוגדר כריצה קלה והליכות, כיף גדול, כולם מאושרים, מחייכים, נבחרת של אלופים.
יורדים בשביל מאוד נוח לנחל אוג, רצים- הולכים מגדה לגדה, כל כך מקסים להיות כאן, גן עדן קטן.
לאחר 6 ק"מ מגיעים לביר אל מלקי, באר עמוק, כרגע אין הרבה מים אבל הוא יתמלא בשיטפון הראשון. הבאר שימש כמקור מים לשיירות שעשו את הדרך מיריחו לירושלים, אפשר לזהות כמה מערות ששימשו להם מקום לינה.
עליה קצרה מביאה אותנו לדרך הסוכר, שבילי עיזים מתפתלים כמו נחש בגבעות וזה בדיוק המסלול שלנו, צריך להיות מרוכז כי תהום לצדנו ,אושר שלא ניתן לתאר להיות כאן ולרוץ על השביל.
מדי פעם רוכבי אופניים אמיצים ביותר עוברים אותנו. עברנו כבר 10 ק"מ, אפשר לראות ים המלח, יריחו, פשוט מדהים, מדהים. זה גם הזמן לעצור לתצפית עוצר נשימה ולאכול את הכריכים שהבאנו, לא יכול להיות מקום יותר מתאים, קבוצה של תותחים.
עולים יורדים את הגבעות, כרגע שבילים רחבים לכן אפשר לרוץ מהר אבל החבריה לא מסכימים, טוב לטייל, אין לחץ, הכול בסדר, כיף גדול.
מזהים כבר את נבי מוסא שהוא מסגד שלפי המסורת המוסלמית הוא המקום שבו קבור משה או מקום תפילה ממנו ניתן לצפות על קברו. נבי מוסא הוא גם נקודת סיום שלנו, נשאר רק 2 ק"מ, ממש לא רוצים שזה יגמר, אבל לכל דבר יש סוף ואנחנו מגיעים לסיום, תוך כמה דקות המיניבוס מגיעה ומחזיר אותנו לרכבים.
שעה 09:45, עשינו את המסלול הרבה יותר מהר ממה שציפיתי, היה קסום ביותר.
ליד הרכבים, ערן פינק אותנו במלבי טעים ביותר, אלוף!
החלטנו לוותר על שוק מחנה יהודה ולנסוע לאבו גוש לחומוס ופלאפל, רעיון טוב, אין כמו לסיים בחומוס.
דרך הסוכר, 14 ק"מ, מסלול הבית, מחכה כבר שנה הבאה
|
