| אני לא יודע מאפה אני מוצא את הכוחות כדי לארגן אירועים כאלה, אולי זה טמון בי, אולי זה בגלל אהבתי לאנשים אחרים, אולי זה בגלל הרצון שלי לגלות ולנסות דברים חדשים ולמרות שבמשפחתי אומרים לי שאני עושה יותר מדי, למרות שאני כבר לא יושן לילה שלם כבר חודשים ארוכים בגלל הפציעה ואולי בגלל שאני כל הזמן חושב ומתכנן את האירוע הבא, הגעתי למסקנה שזה האופי שלי, קצת עקשן, לא מוותר לשום מכשול, יורד לפרטים הכי קטנים בתכנון האירועים (למרות שהפעם שכחתי את הפפריקה החריפה לשקשוקה), כן זה האופי שלי ואני הכי מאושר בעולם שאני עוד מצליח לגרום אושר וחיוכים לחברים שלי.
הפעם תכנון הדו יומי ים המלח בא אחרי סדרה של אירועים רצופים(אילת, מים לים, המרסבה) שהיו כל אחד מהם חוויה בלתי נשכחת, אי אפשר למדוד את כמות האהבה שנגרם לי ולחברים אבל לפי דעתי אם היה אפשר לממש אותה בידיים היה אפשר לבנות גשר ארוך של אהבה מכאן לירח.
זהו אלו ההרגשות שלי, אסכם בכמה שורות את ים המלח:
לג בעומר, ירח מלא, ניצוץ של רעיון באמצע הלילה לא נתן לי להירדם עד שמצאתי את האירוע המתאים ביותר לדו יומי משפחתי. די סגור על המציאה, שילוב של הליכה באור הירח במדבר ושייט קייקים בזריחה בים המלח, אני מפרסם את האירוע, 24 חברים ו-12 ילדים עונים בחיוב להזמנה, עכשיו צריך לחשוב ולארגן את כל הפרטים הקטנים.
מזמין את החברים לשריין מקומות לינה, מזמין את השייט , מדבר עם המדריך כמה פעמים ומברר על התוכנית ומעלים ביחד רעיונות חדשים. לגבי הלינה, בחרתי כפר מטיילים מצוקי דרגות וגם כאן כמה שיחות כדי לסגור כל הפינות ( מקום לארוחת ערב לקבוצה כל כך גדולה, מצב המטבחון, עצים למדורה, מקום המדורה)
כל הדברים האלו נראים פשוטים למימוש אבל לכל אחד הייתי צריך למצאו פתרון ולשכנע את בעלי המקום לתת לנו אולם לארוחת ערב, אין עצים, אני מביא, אין כלי בישול במטבחון בגלל הקורונה, נתארגן ועוד כמה וכמה דברים.
שעה 18:00 אני מגיע למצוקי דרגות, כבר מגלה שהמקום מדהים, הוא נמצא על הפסגה של ההר וזוכים לנופים מהממים. הפעם הצלחתי להביא את אשתי, הבן שלי וכלתי, נכד ונכדה, כיף גדול.
חברים כבר נמצאים כאן, שותים בירות מול הנוף המקסים של המדבר, לאט לאט מתאספת כל הנבחרת ויוצאים לצפייה בשקיעה. שרית המקסימה, המלכה של הקבוצה מציע לי לשלב פילאטיס באותו זמן, זורם אתה מכל הלב, מבקש להביא מחצלות והנה אנחנו צופים בשקיעה ומבצעים פילאטיס, מבוגרים וילדים ביחד, רגעיים של אושר וצחוקים, היה כל כך מוצלח ויפה שאורחים אחרים של המקום מצטרפים עלינו. לשרית המון תודות, את משדרגת כל פעם מחדש את האירועים, זכינו בחברה יקרה.
הכנה ארוחת ערב התבצע כמו בסרט הוליוודי חלומי, צוותים לשקשוקה, לפסטה, למרק, לסלטים, לעריכה שולחנות, היה כל כך כיף לראות אותם מבצעים את כל המשימות מכל הלב, והכי חשוב הייתי כל כך גהה ומאושר לראות לאשתי ולמשפחה הקרובה שלי את החברים שלי בזמן אמיתי, עוזרים אחד לשני, מחייכים ומאושרים, משפחה של אלופים!!
ארוחת ערב התקיים באולם, רק בשבילנו, שולחנות ערוכים עם הכלים של המועדון, שולחנות עמוסות אוכל טעים ומגוון, החגיגה בשיאה, היה מדהים.
בזמן שמפנים את האולם, צוות נשלח להכין את המדורה, נכון היה גם צוות מדורה, מחצלות וכסאות נפרסות, מדורה נדלקת במהירות, תותחים.
חברים וילדים מגיעים תופסים מקום מתחת השמים, כוכבים נוצצים מעלינו, חלום שמתגשם. חשבתי על כמה פעילויות, חץ וקשת, אפייה פיתות בסאג', תפוח אדמה במדורה, הבאתי את כל החומרים הנדרשים
( חצים, חומר להכנה קשתות, קמח, נוטלה, שמן, זעתה, תפוח אדמה) תענוג לראות הורים וילדים מכינים את כל הדברים ביחד, שיתוף פעולה ואהבה של הורים-חברים-ילדים, רגעיים שלא נשכח הרבה זמן.
ערב חלומי בירח מלא עבר עלינו, לילה טוב.
05:25 אנחנו נמצאים כבר על חוף השנטי, פוגשים את מיכל ואון המדריכים הקייקים, זוג מקסים ביותר.
קפה תה, עוגיות מחכים לנו, תדריך על הפעילות והוראות בטיחות והנה אנחנו כבר שטים בים המלח בזריחה מהממת, צבעים נפלאים על הרי ירדן, לא יכולתי לחלום שיהיה כל כך יפה ומיוחד.
זוג בכל קייק, צוחקים, נהנים מכל רגע, יש כאלה שתופסים מהירות ויש כאלה שלא ממהרים לשום מקום, מקבלים הדרכות בזמן השייט, מדהים ביותר.
מים מתוקים בים המלח?
נכון יש דבר כזה, המים שזורם מהרי ירושלים יוצרים כמה בריכות טביעות לפני כניסתם לים המלח, ניתן לטבול בהם וליהנות מהבוץ המפורסם לכן מבלי להסס לרגע אנחנו קופצים לתוך הבריכות, מורחים על עצמנו את הבוץ, חוויה שלא ניתן לתאר במילים, חוויה מיוחדת במינה, עוד דבר חדש שזכינו.
נהנים מכל רגע, אין דברים כאלה.
בדרך חזרה לשייט, און מגלה מקום של יהלומי מלח שהם קוביות מלח, הם פשוט מקסימים. סיום השייט ונסיעה קצרה למצוקי דרגות, מקלחת וארוחת בוקר בבר של המקום, זוכים שוב בנופים המטריפים.
סיום מושלם של פעילות דו יומי, פחות מ 22 שעות, הספקנו כל כך הרבה דברים שיש תחושה שהיינו שם שבוע שלם
|
