|
לצפות בשקיעה ובזריחה בלב המדבר, הם היו המטרות שלי, לכן בניתי את המסלולים ותיכנתי את השעות בהתאם. 17 חברים אילן, אריק דימו, אריק, דנה, ערן, רות, תגית, נינה, גל, יקי, אבי, יעל, איתמר, עומר, שי ועוד חבר לקחו קצת הפסקה מהשבוע המטורפת שעבר על עם ישראל ובאו לרוץ איתי, כיף גדול.
יום הראשון :
שעתיים נסיעה מהמרכז, מגעים להתחלת המסלול בהר רמון, סוף העולם שמאלה. השעה 15:30, מזג אוויר נפלא, אחרי תדרוך קצר, מוכנים ליציאה. שביל בסימון אדום וסגול(שביל סובב מצפה רמון) מוביל אותנו בעליה נחמדה, המדבר מתחיל לפנק אותנו במרחבים ובשלוה כמו שאנשי שטח אוהבים.
עוברים שדה טומולי (אבנים ששימשו לקבורה), עברנו רק 2 ק"מ ואני מתחיל לשמוע, מתי נראה את המכתש?
קצת סבלנות והנה מגיעים לצוקים, נוף עוצר נשימה מתגלה לעיננו, נדרשת הפסקה לצילומים כדי להנציח את החוויה, השמש מתחיל לשקוע והצבעיים של המכתש מתחילים להשתנות מרגע לרגע, מחזה מדהים. רצים ממש צמודים לתהום הצוקים, עוברים את תצפית קרני רמון, מזהים את 7 הגבעות השחורות שנקראו ע"ש שבעת האסטרונאוטים שנספו באסון מעבורת קולומביה, שלט מדריך אותנו לזהות כל אחד מהם. ממשיכים לרוץ וליהנות מכל היופי, עדר של עשרות איילים עוברים מתחתנו, כמה יפה. מוצאים מקום מתאים לשבת כדי לצפות בשקיעה, והנה זה מתחיל, מעבר להרים, השמש שוקע לאט לאט, זוכים בדקות מדהימות, התרגשות גדולה, שמחה ללא גבולות. לאחר רגעים של אושר, אני מזרז את החבריה להמשיך לרוץ, לא רוצה להיטפס בחושך כאשר אנחנו על הצוקים , זה יכול להיות מסוכן אבל כרגע עוד נהנים מהאור של השמש השוקע. עברנו רק 5 ק"מ עם חוויות נהדרות, עוזבים את השביל האדום וממשיכים על שביל סובב מצפה רמון שמוביל אותנו לתוך נחל ניצנה, רצים באור הדמדומים. לפני שבוע הגשם שטף את הנחל, שינוי פתאומי בלב המדבר, החול של הנחל לובש צבע אדום בגלל השקיעה והשיחים והעצים מכבדים אותנו בצבעים ירוקים, חוויה שלא צפינו, רגעיים שנזכור עוד הרבה זמן.
נשאר לנו עוד 2 ק"מ, החושך תופס אותנו(גם זה היה מתוכנן) מוצאים פנסים, מבקש שנרוץ כולנו ביחד ושנשמור על השקט המוחלט כדי ליהנות ולחוש את ריצה במדבר לאור הפנסים, חוויה שאין לה מחיר.
ריצה מדהימה מסתיימת, 10 ק"מ של חוויות בלתי נשכחות. השעה רק 18:00, הערב עוד ארוך, נוסעים לחאן בארות, בדרך מחלק תפקידים, לארוחת ערב:
נינה: פסטה
אילן: שקשוקה
סלטים: יעל רות דנה נחום
עריכה שולחנות: איתמר, ריקי
אחראי מדורה והכנתה: אבי ועומר
שטיפת כלים: ערן וגל
כל השאר חופשי לעזור
אני וערן הפעם חופשים מכל מטלת, מגיע לנו קצת, משפחה של אלופים!
ארוחת ערב של מלכים, ישיבה באור הכוכבים מסביב המדורה, קפה, תא של רות, עוגות, בירות, שירים, ריקודים לתוך הלילה, עבר עלינו יום חלומי.
יום השני:
השכמה ב 05:00, למרות כמה בקשות לדחות את השעה בגלל הערב שעברנו, אין תזוזה בתכנון, אחד המטרות של היום הוא לרוץ במדבר בזמן הזריחה.
כולם קמו לתה, קפה, מכינים כריכים , מוכנים ליציאה.
המסלול של היום הוא מעגלי,14 ק"מ בתוך המכתש ועלייה להר ארדון.
מזג אוויר אידיאלי לריצה, מתחילים לרוץ על הציר הנפט, שביל רחב שמתאים לחימום בוקר, מידי פעם אני צריף לבקש מהאלופות שלנו להאט, לא יודע כמה הם שתו ערב לפני אבל בטוח שזה משפיע עליהם, הם כל כך שמחות, כיף לראות אותם מובילות את הקבוצה.
פונים לשביל בסימון אדום ומתחברים שוב לשביל סובב מצפה רמון שעזבנו אתמול, הכיוון הוא גבעת חרוט.
נהנים מהמרחב העצום שמסביבנו, חוויה מקסימה לראות את הפסגות של המכתש כאשר אנחנו בתוכו, מזהים כבר את הר ארדון שמחכה לנו, החבר'ה לא כל כך מאמנים שאני מוביל אותם לשם, אני מחייך בתוך ליבי.
הזריחה מגיע בדיוק כאשר אנחנו ליד גבעת חרוט, אין מספיק מילים כדי לתאר את כל היופי, אלה רק להסתכל בתמונות כדי לנסות להרגיש את החוויה העצומה, נופים מעבר לציפיות, רגעים קסומים.
אנחנו מתחת גבעת חרוט שבנויה מסלעים בזלתיים שחורים, עוקפים אותה בסינגל קצר, לא מטפסים עליה, כי צריך לשמור כוחות להר הרדון.
הסינגל המקסים מוביל אותנו בין הסלעים, כיף גדול לדלג עליכם. ממשיכים לרוץ על שביל חולי לבן בטול מכל לכלוך, ממש כיף. מגיעים לתחתית הר הרדון, יקי כבר באמצע עלייה והוא נראה כמו אייל שמטפס בקלילות, מדהים לראות אותו אבל באותה מחשבה חושבים שגם אנחנו נצטרך לעלות. הפעם בחרתי לעלות ולא לרדת בצד המזרחי כי הירידה די תלולה, ומשיקול בטיחותי עדיף לעלות. העלייה אתגרית אבל אנחנו אנשי שטח והרים, מטפסים אחד אחרי השני, מדי פעם עוצרים כדי לתצפת על הנוף ולהוריד את הדופק, העלייה בהחלט לא מסוכנת, חוויה מדהימה. כובשים את הפסגה, מתחתנו ,מזהים כמה שבילים, לא יאומן שלפני כמה רגעים רצנו בהם. רוח קריר מפנק אותנו, רצים צמודים לתחום, אושר גדול להיות פה, הרגשה של חופשיות ללא גבולות.
הגיע הזמן לכריכים ועוגיות, מתיישבים על קצה מאחד הצוקים, לא ממהרים לשום מקום ונהנים מהנופים המטריפים, משפחה של תותחים.
זה הזמן לעזוב את הפסגה, הירידה לא מסוכנת אבל צריך להיזהר לא להחליק, ניתן מידי פעם לרוץ על השביל שהופכת לסינגלים קצרים, מדהים.
מגיעים לחניון יום הר ארדון, שבילים רחבים, מגבירים את הקצב, כיף גדול. למרות שנשאר רק 5 ק"מ, תמיד שמחים לפגוש את הרכב המלווה ולפתוח בירה שחורה קרה. מגיעים לחאן בארות, סיום הנהדר, 14 ק"מ של חוויות.
סיום דו יומי, חוצה מכתש רמון 2-3, 24 ק"מ , מסלולים מדהימים, גילינו עוד שבילים קסומים ונהנו מנופים של ארץ ישראל היפה, חוויות שיספרו עוד הרבה זמן
|
