| בדרך כלל כאשר אני מתכנן מסלול , אפשר להוסיף עוד 2 ק"מ אבל הפעם אמרתי מראש שבגלל השרב נחליט בשטח האם לקצר. בכל זאת, 15 חברים אבי, אלי, אריק, גדי, גילי, גלית, יורם ,חנן, מירב, נווה, ערן, ריקי, שלי, שמואל ותגית באו מרחוק ומתייצבים בחניון של הסטף ומוכנים ליציאה.
הפעם המסלול מוביל אותנו במגמה ירידה במדרגות של הסטף . עוברים את הבריכות, כיף לרדת ולהסתכל על הפרדסים שמסביב. למרות שהעונה הפריחה כבר הסתיימה , כלניות מפוזרות לאורך המדרגות ומחייכות עלינו , הפתעה נעימה.
מסיימים את הירידה, אפשר להתחיל לרוץ על שביל ישראל במזג אוויר קריר, כיף של חימום. לאחר 2 ק"מ , מתחברים לשביל השומרה, סימון שחור ומתחילים לטפס בחזרה לסטף. הקטע באורך 3 ק"מ, בהתחלה מאוד נוח לרוץ, זוכים בנופים מדהימים של הרי ירושלים, לקראת הסוף השביל הופך לטכני , ממש כיף לדלג על סלעים. מגיעים לחניון לתדלוק ולאחר כמה דקות הסיבוב הקלסי, סימון אדום מקבל אותנו. לפי הנחיות שלי ולשמחה החבר'ה , כל אחד בקצב שלו, אין אפשרות ללכת לאיבוד, סיבוב מעגלי של 8 ק"מ על שביל רחב, הבוקר יותר עמוס מטיילת תל אביב. מבחינתי, זה פעם הראשונה במסלול, נהנה מכל רגע, מנסה לזהות שבילים מסביב ולדמיין ריצות עתידיות. לאחר עליות וירידות נחמדות, סוגרים את המעגל, השעה 08:00 , מתחילים להרגיש את השרב, עברנו 16 ק"מ, אני מחליט שהפריסה קוראת לנו, לא נורא נשלים ריצה קטנה מחר, ההחלטה מתקבלת בהבנה, קבוצה של אלופים. תוך זמן קצר, אנחנו מוצאים שולחנות, פריסה של מלכים מתקיימת בחייק הטבע כאשר לא מוותרים על הכלל של המועדון, לא משנה כמה קלוריות הוצאת בריצה, משלימים אותם בסיום
|
