| כן עוד פעם, אני כובש את החרמון אבל הפעם בעליות אחרות, מדהימות וקשוחות.
מאוד נדיר לקבל אישור של הצבא באמצע השבוע, לכן לא התלבטתי וכמה חברים, אליעזר, דבורה, שלי ויצחק ענו בחיוב להזמנה.
נסיעה ארוכה אבל קצרה בזמן, שעתיים מהמרכז והנה אנחנו בהתחלת המסלול במבצר נמרוד.
רואים מרחוק את החרמון ומרגש לחשוב שבעוד כמה שעות נכבוש את הפסגה.
היום נראה כמה שלטים שעליהם כתוב "הכניסה אסורה" והראשן הוא בדיוק בהתחלה המסלול בקלעת נמרוד עם הזהרה לשיטפונות. השמים לא מראה עננים, לכן תוך כמה שניות אנחנו מדלגים מעל הגדר ורצים לאורך שביל מסומן כחול ובפיצול הראשונה, מתחברים לסינגל מדהים בסימון אדום שמוביל אותנו לפינות קסומות עד לאנדרטה של סיירת אגוז. זה היה חימום טוב, ממשיכים לאורך הכביש, כמה מאות מטרים ופונים לשביל עד הישוב נווה אטי"ב. צילום קבוצתי ליד הבובה, נכנסים להמשך המסלול דרך בית הקברות ומגיעים לשער השני עם שלטים שמזהירים שהכניסה אסורה, שטח אש והעבריין ייענש, כיף שקיבלתי אישור. השביל בסימון אדום, אין רחמים, כל הקטע בעלייה קשוחה, שטח, אספלט והרבה מאמץ. מתחילים בריצה אבל מאוד מהר עוברים לריצה-הליכה, לא משנה, לא ממהרים לשום מקום ומזג אוויר חלומי. סטייה קצרה מהתוכנית ועולים לגלות את הר סנאים, עלייה נחמדה בסימון שחור מובילה לתצפית נחמדה על האזור אבל בהמשך נהיה בתצפיות שלא חלמנו שנבקר באמצע השבוע.
לאחר כמה רגעיים, חוזרים לשביל האדום ומגיעים לברכת מן לבקר את הפרות ולקופות החרמון. עברנו כבר 15 ק"מ, זה הזמן להעמסה פחמימות לפני האתגר האמיתי שבזכותו הגענו היום, כיבוש החרמון המושלג. עוד פעם שטח אש, שביל בסימון ירוק, אני מרגיש בן מזל שקיבלתי אישור. רואים את הפסגה ואת העלייה, 4 ק"מ ק"מ והשלג מחכה לנו. מהתחלה מחליטים לעבור להליכה, יום יפה, השמש מחמם אותנו, חולצות קצרות ובגדי קצר, כיף גדול. בציר החשמל, עוזבים את סימון ירוק ומגיעים לזהב הלבן, כל צעד הוא מאמץ שלא תיארנו לעצמנו, הנעליים ושרירי התאומים נכנסים לתוך השלג, לא מרגישים את הקור, מרוכזים בלהתקדם בעלייה. לא יודעים מה מסתתר מתחת השלג, מזל שהבאתי מקלות הליכה, הקצב הוא בערך 20 דקות לק"מ אבל כל צעד מביא אותנו לחוויות ומאמצים שלא הכרנו עד היום.
נשאר עוד ק"מ, מגיעים לכביש שמיועד רק לשימוש צבאי ומחליטים לטפס עליה(עם אישור) ומזכה אותנו בתצפיות מדהימות ובנופי עצורי נשימה, עמק החולה, הרי געש, הגולן, סוריה, כל אלה פרוסים לעניינו, מדהים.
בפסגת החרמון, פוגשים אלפי מטיילים שבאו לבלות, קצת מוזר עד עכשיו היינו לבד ונהנו בשקט מכל היופי. הרבה מבטים של מבקרים לכיוונינו שלא מבנים את קבוצה האלופים הזאת שמתהלכת בניהם בבגדי קצר עם חיוכים ענקים, מגיע לנו להיות שמחים אחרי כיבש החרמון, לא כל יום זה קורה.
ירידה ברכבל ממחישה את המאמץ שעשינו, לראות את העלייה ואת המסלול, פשוט גאווה, קבוצה של תותחים.
יום כיף מלא התרגשות, 19 ק"מ עם 1500 מטר טיפוס מצטבר, היה שווה את הנסיעה, וכמו אליעזר אומר " היה מהמם"
|
