| לפעמים כדי לעשות היסטוריה צריך קצת אומץ עם רוח הרפתקני. האתגר שבחרתי, ריצה לאורך שביל סובב כנרת באור הכוכבים. השביל המלא די חדש, היו לי הרבה שאלות כגון האם יש סימון לכל אורכו, האם יש מחסומים ועוד סמני קריאה לכן חקרתי ברשת ומצאתי רק כמה תשובות. מתייצבים להרפתקה 6 חברים, דורון, איתי, רייצל, יובל, יקיר ולילך, מוכנים לגלות ביחד את השביל. השביל 65 ק"מ, לפי ההנחיות שלי כל אחד יכול לרוץ כמה שהוא רוצה ברצף או במקטעים, לא ממהרים לשום מקום.
זהו, 22:30 , מזג אוויר נהדר לריצה, אנחנו יוצאים מצמח ללילה ארוך עם הרגשה נהדרת. מחסום ראשון, השער המוביל לשביל כנרת בבית ירח סגור, לוקח לנו כמה דקות לחיפוש אפשרות לרדת לשביל בלי הצלחה, בסוף אני מחליט להתקדם ולהתחבר לשביל דרך בית קברות כנרת. הכניסה מרשימה, קנה במבוק מקבלים אותנו, השביל צר כמו סינגל וניתן לרוץ בכיף בירח כמעת מלא.
לאחר 10 ק"מ של תענוג, מגיעים לחוף הדתי שבו מחכה הרכב הליווי עם שתייה, עוגיות ועוד דברים טעמים.
אני ויובל עולים למכונית, נצטרף להמשך הקטעים יותר מאוחר. הקטע השני לוקח את החבורה האלופים לתוך טבריה, נחמד להיכנס לעיר כאשר רוב החניות כבר סגורים ולרוץ לאורך הטיילת. ממשכים לעבור את החופים צינברי, שחף, ברניקי, וכבר הקטע השני מסתיים בחוף דקל.
עוד מחסום ומחליטים לעקוף אותו ולהתחבר שוב לשביל בעוד 2 ק"מ. הקטע מקסים, עוברים חוף מגדל, חוף גינוסר, הכנרת בצד והכוכבים פרוסים בשמים, אין יותר קסום מזה. בזמן שהחבורה מתקדמת, אני מחמם את המרק באתר ספיר וכבר מבחין בפנסים המתקדמים לעברנו, מרק במקום ובזמן הנכון. יקיר, לילך ורייצל עולים לרכב, דורן ואיתי ממשכים דרך הטיילת של כפר נחום ומפרץ אמנון עד גשר אריק שבו אני ויובל מצטרפים. עברנו כבר חצי השביל בהצלחה. לחצות את שמורת בטיח ובקעת בית צידה באור יום כבר לא פשוט, לנווט בחושף עוד יותר קשה,זה דורש רוח של הרפתקניות. לפני התחלה הקטע, יש קצת חששות שנלך לאיבוד ונירטב אבל אין תקלות, הקטע מקסים וכיף לרוץ בו, שלושה מעברי מים קלים מזכירים לנו שאנחנו בשביל הכנרת ומותר להרטיב את הנעלים.
בחוף כינר, פוגשים את החבריה, יפית הכינה לנו מרק ותה, כמה נחמד ומצטרפת להמשך הריצה. יש כבר אור יום, מדהים לרוץ קרוב לכינרת, לחוש את הצבע הכחול של הים ולהתבונן בהרים הגבוהים שמקיפים אותה, פעם הראשונה שאני רואה אותה בכל יופייה ,ההרגשה שמסתכלים על כלה לפני החופה. עד חוף האון, הריצה מתבצעת לאורך החופים דוגית, צאלון, לבנון, חלוקים, סוסיתאה ועוד, פה ושם משפחות הקימו אוהלים, מגבירים את הקצב, כיף גדול. שוב, יפית מפנקת אותנו בארטיקים, המון תודות. נשאר לנו עוד 5 ק"מ עד הסיום, רצים על שביל אופניים, פוגשים כמה רצי הצפון, וכבר מגיעים לצמח. יפית 21ק"מ, לילך, רייצל וקיר, 30 ק"מ, אני ויובל 44 ק"מ, דורון ואיתי 66 ק"מ, קבענו היסטוריה, פעם ראשונה שקבוצה רצה את השביל כנרת באור בכוכבים, קבוצה של תותחים עם רוח של הרפתקנים, יש לנו ארץ יפה, רק צריך לצאת ולגלות שבילים חדשים. פריסה מסורתית מסיימת לילה ארוך גדושה בחוויות נהדרות שלא נשכח הרבה זמן |
